החלטה בתיק מ"ת 49196-11-11

מונחת בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה שלא כדין לישראל וכן עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

על פי האמור בכתב האישום, ביום 25.11.11, בשעה 22:10, שהה המשיב באופקים מבלי שיש בידו אישור כניסה כדין. באותו מעמד, ניסה להכשיל את השוטר לאחר שאמר לו כי הוא גר ברהט, בשכונה 18 דירה 120.

במהלך הדיון שבפניי, הציג ב"כ המשיב חלופת מעצר בדמות שלושה אזרחים ישראלים, תושבי העיר רהט, אשר הינם קרובי משפחתו של המשיב, ואשר מעוניינים לשמש כערבים עבורו. אלו אף נחקרו ע"י ביהמ"ש וענו לשאלות התובע.

ב"כ המשיב סבור, כי בעצם העובדה שמדובר בתושב שטחים, וגם אם יש לחובתו מאסר על תנאי, לא ניתן לשלול שחרורו לחלופה, לא כל שכן לחלופה רצינית כפי שהוצגה בפני ביהמ"ש. לדבריו, המדובר במי מרבית משפחתו מצויה בישראל, ולדאבונו, של המשיב כאן, זה לא זכה להסדרת שהייתו בארץ. לחיזוק דבריו אף הציג פסיקה רלבנטית, אשר במסגרתה גם נוכח עבר פלילי ומאסר על תנאי הורו על שחרור. כן ציין, כי כמדיניות בעבירות כגון אלה, מייחסים למשיבים עבירות של הפרעה לשוטר, כאשר במקרים דומים, שעה שאין מדובר בתושבי השטחים, ובנסיבות דומות, לא מוצאים לנכון לעשות כן.

מנגד, ב"כ המבקשת, הפנה לסכנה להימלטות מן הדין, למאסר על תנאי, ולהרשעה קודמת, וזאת בשים לב לפסיקה אשר לטעמו תומכת בעתירתו להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

אכן, לא כל מי שהינו תושב שטחים וחוטא בעבירות של כניסה שלא כדין, דינו להיעצר עד תום ההליכים. הפסיקה בעניין זה הינה ברורה, ויש לבחון כל מקרה לגופו ואת מידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

בעניינו של המשיב שבפנינו, אין ספק כי העילה העיקרית הינה חשש להימלטות מן הדין, שכן כאמור לא נלוו לכניסה לישראל עבירות רכוש.

יחד עם זאת, לא ניתן לאיין לחלוטין את הסיכון הביטחוני הכרוך בכך שמשיב נכנס לארץ שלא תחת עיניהם הפקוחות של רשויות הביטחון, אולם כאמור המדובר ברכיב שולי ביחס לעילת המעצר.

בעניינו של משיב זה, לא מצאתי כי החלופה המוצעת יכולה ליתן מענה לחשש הרב להימלטות מן הדין.

החשש בעניינו של המשיב שבפנינו, אינו נלמד מעצם היותו תושב השטחים, אלא מהעובדה כי נגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי בן 3 חודשים, אשר כאמור הינו בר הפעלה בענייננו, כאשר המשיב צפוי לרצות עונש מאסר משמעותי, הרי החשש להימלטות מן הדין הינו מובהק.

זאת ועוד, התנהגותו של המשיב, הן במסגרת תיק זה, והן במסגרת תיקו הקודם, מלמדת כי אין ליתן בו אמון כי יקפיד ויתייצב להליכי משפטו, שכן כאמור במסגרת הרשעתו הקודמת, שהינה אך מיום 27.4.11, המשיב החזיק על גופו שתי תעודות זהות, בכללן תעודת זהות של גבר שאת שמו מסר לשוטר שעצר אותו על מנת להתחמק מלעמוד לדין. לציין, כי במסגרת אותו כתב אישום, יוחסה לו גם עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, בדמות אותה תעודת זהות נוספת של אזרחית ישראלית.

גם בתיק בענייננו, המשיב טען כי הינו תושב העיר רהט, ואף מסר כתובת, כאשר עיון בהודעתו מגלה כי לדבריו אמר זאת משום ששתה והיה בלחץ.

כאמור, התנהלות זו לכשעצמה מלמדת על חשש שהלה יתחמק מהליכי משפט.

גם לגוף החלופות, לא מצאתי אותה כאלה בעלות יכולת השפעה מהותית וסמכותית כלפי המשיב. המדובר בשלושה ערבים צעירים ביותר, וספק אם יוכלו לגרום להבאתו של המשיב לדין שעה שזה יודע שבמידה ויורשע עלול לרצות עונש מאסר משמעותי. מעבר לנדרש, שלושתם ציינו את הקושי שיהיה להם לארגן סכומי כסף משמעותיים.

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א כסלו תשע"ב, 07/12/2011 במעמד הנוכחים.